חיפוש

כריתת כיס מרה

כריתת כיס מרה cholecystectomy, open cholecystectomy, laparoscopic cholecystectomy


האינדיקציות לכריתת כיס מרה (מרירה) כוללות אבני מרה סימפטומטיות, או סיבוכיהם, או גידולי כיס מרה, ססרטניים וטרום סרטניים. לעיתים רחוקות יכולה להופיע דלקת כיס מרה ללא אבנים.


שיטת הביצוע של כריתת כיס המרה (מרירה) מתחלקות לכריתה פתוחה, או לפרוסקופית .

כריתת מרירה פתוחה נחשבה לניתוח סטנדרטי במהלך יותר ממאה שנה, עד אשר ב1987 כירורג צרפתי בשם פיליפ מורה ביצע כריתת מרירה לפרוסקופית ראשונה, והוא הביא למהפכה בכל הכירורגיה הכללית.


כריתת מרירה לפרוסקופית הביאה להפסקת ביצוע טיפולים לא ניתוחיים במחלות האבנים כמו ריסוק והמסה על ידי מלחי מרה, משום שהפכה לניתוח פשוט ויעיל לטיפול בכל המחלות של אבני מרה. כריתה לפרוסקופית מהווה ריפוי ממחלת אבנים בשיטה זעיר פולשנית, המלווה בכאב סביל ורמת סיבוכים נמוכה, ומאפשרת חזרה מהירה לתיפקוד לחיםם רגילים.


הניתוח הלפרוסקופי מתאפיין ביצירת חלל שדה הניתוח על ידי ניפוח של הבטן בגז דו תחמוצת הפחמן המוזרם דרך התקנים הקרוים טרוקרים, שמאפשרים הכנסה והוצאת מכשירי הניתוח דרכם ללא אובדן מצב הניפוח.


בניתוח לפרוסקופי הראיה של שדה הניתוח מתאפשרת על ידי החדרת מצלמת וידאו בקוטר 5 או 10 ממ שעל הקצה שלה יש צ"יפ ההופך את התמונה לאותות חשמליים שעוברים למסך מחשב עליו רואה המנתח את הניתוח. סה"כ נדרשים ארבעה פתחים (3-5) בגדלים של 5-11 ממ לביצוע של הניתוח. במהלך הניתוח מתבצעות פעולות זהות לניתוח הפתוח: זיהוי המרירה, הצינור והעורק של המרירה, ניתוקם וניתוק של כיס המרה.


כאשר משווים שיעור הסיבוכים בין ניתוח כריתת מרירה לפרוסקופית ופתוחה, בשיטה הלפרוסקופית יש באופן מובהק פחות סיבוכים כלליים. הסיבוכים הכללים הם אלה המשניים לטראומה הנגרמת הניתוח לגוף: סיבוכים נשימתיים במקום הראשון (דלקת ראות, תמט ראתי), קרישי דם והתסחיפים הראתיים, סיבוכי פצע, וסיבוכים לטווח ארוך, כגון חסימות מעיים עקב ההדבקויות הם נדירום יותר.

בשל העדר צלקת גדולה התוצאות הקוסמטית מהוות יתרון מאוד גדול לניתוח הלפרוסקופי. לא רק שיעור הסיבוכים הוא נמוך יותר, אלא שגם מהירות ההתאוששות מהניתוח, חזרה לתיפקוד רגיל ולעבודה קצרים יותר.


בעת ביצוע הניתוח הלפרוסקופי הסיבוך המשמעותי היחיד ששיעורו גבוה מהניתוח הפתוח הוא פגיעה בדרכי מרה. השכיחות של סיבוך זה מדוחחת כ-0.5%, אך בפועל שכיחות יכולה לנוע מ0.05% ועד 1%, ותלויה ביותר במיומנות של הכירורג.


כאשר מבוצע הניתוח הלפרוסקופי בצורה המתוכננת ולא דחופה, הצורך במעבר לניתוח פתוח בשל קשיים בביצועוֿ או סיבוכים משמעותיים בעת הניתוח נאמד בפחות מ3% ואילו במידה ומדובר בניתוח דחוף עלול הניתוח להפוך לניתוח פתוח בכ10-20%.


משך האישפוז בניתוח לפרוסקופי הוא רק 1-2 ימים, וחזרה פיזית מלאה לשגרה אורכת כשבועיים. ברוב המכריע של המקרים מחלים המנותח מבעיות משניות לעצם קיום אבני המרה, ובשיעור קטן של סביב5-7% נדרשות פעולות נוספות, פולשניות בשיטת רנטגן או ניתוחיות על מנת לפתור אותן.




3 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול