Q&A

שאלות ותשובות

ניתוחים בריאטרים

 

מי הם המועמדים לניתוח בריאטרי?

אינדיקציות לניתוח נקבעות על פי יחס בין משקל וגובה, מה שבעצם מגדיר את ה- BMI. 

האינדיקציות לניתוח נקבעו על מנת לאזן את סיכון ההשמנה כמחלה, לעומת הסיכון של הניתוח. צריך לזכור שבניתוח עלולים להיות סיבוכים, כולל תמותה. במידה וה- BMI נמוך, לא מוצדק ליטול את סיכון הניתוח. ה- BMI צריך להיות מעל 40, או מעל 35 עם עוד מחלה אחת לפחות, אשר התפתחה משנית לעודף המשקל: סוכרת, יתר לחץ דם, דום נשימה בשינה, דלקת פרקים, סטאזיס ורידי וכו'. 

לרוב, המטופלים לא מודעים לקיום הבעיות הללו, אבל רופא יודע לזהותן. 

אם הכל תקין ואין מחלות נלוות, ניתן לבצע בדיקות נוספות, כגון מעבדת שינה, מדידות לחץ דם וכדומה. לא ניתן לבצע את ניתוח כאשר ה- BMI נמוך מ- 35, אלא אם כן מדובר בכישלון של ניתוח בריאטרי קודם, ואז השיקולים שונים.

 

האם קטינים יכולים לעבור ניתוח בריאטרי? 

כיום בישראל יש אינדיקציות נוקשות לגבי ניתוחים אצל קטינים. מותר לנתח בני נוער מעל גיל 15. התהליך ארוך, וההכנה של הקטינים לוקחת זמן ארוך יותר. ההכנה כוללת השתתפות בקבוצת טיפול בדיאטה במסגרת מובנית, שבה ישנם מומחים לתזונה ופסיכולוג/ית ילדים, במשך לפחות חצי שנה. כמו כן, נדרש בירור מטבולי, בדיקת גיל העצמות, חוות דעת של פסיכיאטר, ובדיקות נוספות לפני שאפשר לברר התאמה ולגשת לניתוח. 

 

מהו התהליך שצריך לעבור עד הניתוח?

באם המטופל לא החליט עדיין אם הוא רוצה לעבור ניתוח, הפגישה הראשונה צריכה להיות עם המנתח למטרת התייעצות והסברים על תהליך הניתוח, האפשרויות הקיימות, הכרות והבנה של סוגי הניתוחים הקיימים. לאחר מכן המנתח יפנה את המטופל לבדיקות, ויזמן אותו שוב למרפאה לבחון את התוצאות ולהחליט על הניתוח המתאים ביותר בעבורו. באם המטופל כבר בטוח שהוא רוצה לעבור ניתוח, הדרך הקצרה ביותר היא ראשית לפנות לרופא משפחה ולקבל הפניה לבדיקות הנדרשות, ורק לאחר מכן, להגיע עם התוצאות לרופא המנתח על מנת להחליט מהו הניתוח המתאים והשלמת תהליך ההכנה לניתוח.

 

האם צריך לעשות דיאטה לפני ניתוח?

ירידה חדה וקצרה (בין שבועיים ל 6 שבועות), במשקל גורמת להקטנת נפח הכבד, יותר מאשר שאר איברי הגוף, כיוון שהכבד הוא האיבר הראשון ששורף פחמימות. פעולה זו מקלת על ביצוע הניתוח, מכיוון שהכבד תופס מקום מעל הקיבה, ולעיתים, במקרים של כבד מוגדל, לא ניתן לבצע את הניתוח. לא בכל המקרים זה חשוב, ולא כל מנתח דורש זאת. זה תלוי במבנה גופו של המועמד לניתוח, מידת עודף משקלו, והחלטת המנתח. 

 

אילו ניתוחים בריאטרים קיימים?

יש שישה סוגים של ניתוחים בריאטרים: טבעת, מעקף קיבה מלא, מיני מעקף קיבה, שרוול קיבה, מעקף תריסריון ומעקף תריסריון מיני (סאדי). את סוג הניתוח בוחרים בהתחשב בגורמים רבים: גיל, הרגלי אכילה, אורח חיים, מצב הבריאות, מחלות נלוות, והעדפות המועמד. את סוג הניתוח ניתן לקבוע רק אחרי ראיון מפורט אצל המנתח. בכל ניתוח קיימים סיכונים ואפשרות לסיבוכים, חלקם קשים, כולל כאלה המסכנים חיים. למרות זאת, הסיכון לתמותה עקב ניתוח בריאטרי הוא  נמוך מאוד, בסה"כ 0.1-0.2%, בהשוואה לסיכון לסיבוכים ולתמותה  במצב של השמנה חולנית.

סוגי הניתוחים:

ניתוח טבעת - כמעט ולא מבוצע כיום משום ששיעור הכישלונות בו גבוה, ואיכות האכילה ואיכות החיים אחריו אינם טובים.

ניתוח שרוול - בניתוח זה מסירים כ- 80% מנפח הקיבה (מקטינים קיבולת). זהו ניתוח שקיים כבר כ-20 שנה. בניתוח צפויה ירידה של כ-60-70% מהמשקל העודף. ניתוח שרוול הוא מעט קטן יותר בהיקפו מניתוח מעקף, אך שיעור הסיבוכים הניתוחיים בו דומה מאוד לאלה של ניתוח מעקף. המעקב הארוך ביותר המוכר בספרות על ניתוח השרוול הוא של 10 שנים. במשך מעקב זה נצפה שיעור כישלון (עליית משקל משמעותית), של עד כ-50%. לא ידוע מה יהיה שיעור העלייה החוזרת במשקל מעבר לטווח של 10 שנים.

 

ניתוח מעקף מלא -  מביא לירידה של כ- 70-80% מעודף המשקל. הניתוח קיים כ- 50 שנה וקיים מעקב ידוע של מספר עשרות שנים על עשרות אלפי מנותחים. אחרי הניתוח אין הרבה מגבלות מבחינת דיאטה, ואיכות החיים כנראה טובה יותר מאשר עם ניתוח שרוול או טבעת.

 

ניתוח מיני מעקף קיבה - גרסה שונה מבחינה טכנית, של ניתוח מעקף קיבה מלא. קיים כ- 20 שנה, והמעקב הידוע אחרי מנותחים הוא של כ- 10 שנים. הניתוח שונה מניתוח מעקף קיבה מלא, בכך שהוא קל יותר לביצוע מבחינה טכנית (קיימת רק השקה אחת, לעומת שתי השקות במעקף מלא), ותת הספיגה גדול יותר מתת הספיגה בניתוח מעקף מלא. ניתוח זה ככל הנראה, ברוב המקרים, יעיל יותר מניתוח מעקף מלא .

 

ניתוח מעקף תריסריון -ניתוח שבו מרכיב תת הספיגה עוצמתי יותר מאשר בניתוחים האחרים, ומביא לירידה המשמעותית ביותר במשקל,  80-100% מעודף המשקל, ומאפשר שמירה על המשקל החדש לכל החיים. הסיכון הניתוחי הוא הגבוה ביותר מבין כל הניתוחים.

 

מהו מנגנון הפעולה העקרוני של מעקף קיבה?

במהלך ניתוח מעקף קיבה, מחלקים את הקיבה לשתי קיבות, האחת קטנה מאוד (ה"כיס" או ה"פאוץ׳"), השנייה גדולה אך לא משתתפת בתהליך העיכול, והמזון עובר ישר לתחילת המעי הדק. הקיבה "הגדולה" ממשיכה "לחיות" משום שהיא ממשיכה לקבל אספקת דם וממשיכה לתפקד, אם כי פחות. לא קיימות תופעות לוואי משניות להימצאותה של הקיבה המנותקת בחלל הבטן. לא כורתים את הקיבה הגדולה מאחר וכריתה מצריכה ניתוח גדול ומורכב יותר, וכריתתה לא משרתת שום מטרה. במקרים נדירים בהם יש בכך צורך, ניתן לחבר אותה בחזרה לקיבה "הקטנה". ללא ספק, ניתוח מעקף קיבה מורכב יותר מבחינה טכנית, ודורש מיומנות גבוהה ביותר של המנתח. מסיבה זו, מעטים המנתחים שמיומנים לבצע אותו בצורה טובה. כאשר המנתח מיומן מספיק, , שיעור הסיבוכים לטווח הארוך בניתוח מעקף קיבה משתווה לסיכונים בניתוח שרוול. 

 

מה ניתן לעשות במקרה של כישלון אחרי ניתוח מעקף קיבה?

כשיש עליה חוזרת במשקל, יש לבצע בירור מה הסיבה לכך. הסיבות יכולות להיות רבות. הסיבה השכיחה ביותר היא הרגלי אכילה לא נכונים, אכילת מזון לא נכון (נשנוש), וכו'. הסיבות האנטומיות שיתכן וגורמות לכישלון הן: הרחבת הכיס הקיבתי, הרחבת החיבור בין הקיבה למעי, התפתחות מעבר (פיסטולה), בין שתי הקיבות ועוד. הטיפול יכול להתחיל בשינוי הרגלי אכילה, בהנחיית דיאטן/נית או פסיכולוג/ית, ולהסתיים בניתוח חוזר במקרים קיצוניים. במקרים בהם יש צורך בניתוח חוזר, קיימות מספר אפשרויות:

1. הקטנה חוזרת של הכיס הקיבתי - לא יעיל לטווח ארוך.

2. יצירת חיבור חדש וצר יותר -  לא יעיל לטווח ארוך.

3. הרחקת החיבור בין שתי לולאות המעי, על מנת להפחית ספיגה - יעיל, אך מלווה בהרבה תופעות לוואי.

4. הנחת טבעת על הכיס הקיבתי - יוצר בעיות אכילה, הקאות וסיבוכים רבים.

5. הפיכת הניתוח למעקף תריסריון רגיל או מעקף תריסריון עם השקה אחת - מאוד יעיל, אבל מורכב מאוד מבחינה טכנית ודורש מיומנות גבוהה מאוד של המנתח.

 

בחירת סוג הניתוח תלויה בגורמים רבים. החשובים ביניהם - משקל התחלתי, הבנת המנגנון או הסיבה לעליה החוזרת במשקל, והמצב הנוכחי של הקיבה. חשוב להבין כי ניתוחים חוזרים הם בעלי שיעור הצלחה נמוך יותר ושיעור סיבוכים גבוה יותר מאשר ניתוחים מקבילים ראשוניים. 

מהו ניתוח שרוול?

ניתוח שרוול הוא בעצם כריתה של חלק גדול מהקיבה, בציר האורכי, מבלי שנדרש לבצע חיבור למעי. במקום קיבה רגילה, בנפח של כ- 1000 סמ״ק, נשארת קיבה של 100 סמ״ק לערך, ואת שאר הקיבה כורתים. תהליך זה מקטין משמעותית את קיבולת הקיבה, וגם מדכא תיאבון בשנה הראשונה אחרי הניתוח. 

 

בניתוח זה הירידה במשקל מגיעה בממוצע לכ-60-70% מעודף המשקל ההתחלתי, אך בהמשך עלולה להיות עליה חוזרת במשקל. שיעור הכישלונות בניתוח זה הוא סביב 30% במהלך חמש שנים, ואף מגיעה ל 50% במעקב לאורך 10 שנים. יש לזכור שבכל סוגי הניתוחים, ככל שה- BMI גבוה יותר, שיעור הירידה יורד ( לדוגמה: הירידה הצפויה בניתוח שרוול באדם עם BMI  סביב 40 תהיה כ- 70% מעודף המשקל, בעוד שבאדם עם BMI סביב 50 הירידה תהיה רק 50-60% מעודף המשקל). ניתוח שרוול לא מומלץ לאנשים עם בקע סרעפתי או כאלה הסובלים מצרבות או ריפלוקס.

 

אין דרך אחידה לבצע את הניתוח, כיוון שהוא יחסית חדש, ולכן קיימים הבדלים גדולים באופן יישום הניתוח בין מנתחים שונים, ובהתאם יש גם שוני רב בתוצאות.

 

כמו בכל ניתוח, גם בניתוח שרוול עלולים להתרחש סיבוכים:

דימום, זיהום, פגיעה באיברים סמוכים (פחות מ 5%), דלקת ריאות, קרישי דם, דלקת בדרכי השתן, זיהום בפצע הניתוחי. סיבוך שהוא ייחודי לניתוח השרוול, הוא דליפה מקו הסיכות בחלקו העליון. זהו סיבוך מסוכן, וקשה מאוד לטיפול. סיבוך נוסף, שהוא סיבוך מאוחר, שייחודי לניתוח השרוול, הוא התפתחות בקע סרעפתי מלווה בצרבת קשה שמצריך לעיתים אפילו הפיכת ניתוח השרוול לניתוח מעקף קיבה. סיבוך זה עלול להתפתח גם מספר שנים אחרי הניתוח. אחד החסרונות המשמעותיים של ניתוח השרוול הוא שאין נתונים על התוצאות של הניתוח לטווח של מעל 10 שנים. מכיוון שניתוח שרוול יוצר מצב של צרבת קבועה, יש חשש להתפתחות מצב טרום סרטני בוושט בטווח של 20 -30 שנה אחרי הניתוח.

 

מהן האופציות הקיימות אחרי כישלון של ניתוח שרוול?

ישנם כמה סוגי ניתוחים שניתן לבצע כתיקון לניתוח שרוול שנכשל.

בחירת הניתוח תלויה בגורמים רבים: הבנת הסיבה לעליה החוזרת במשקל, גודל השרוול הנוכחי, גודל השרוול אחרי הניתוח הראשון, BMI, הרגלי האכילה, המצב התזונתי, רמת הוויטמינים, מחלות נלוות, הרצונות והציפיות של המועמד לניתוח.

כדי להחליט על הניתוח המתאים ביותר צריך לבצע (מעבר לבדיקות הרגילות): צילום ושט-קיבה-תריסריון, להשוות לצילום הקיבה שנעשה מיד לאחר הניתוח, וביצוע בדיקת גסטרוסקופיה. כל אלה יחד, יעזרו למנתח להבין את מבנה הקיבה. 

 

מהם ההבדלים העיקריים בין ניתוח שרוול לבין ניתוח מעקף קיבה?

במהלך ניתוח שרוול כורתים חלק מהקיבה ויוצרים קיבה צרה. במהלך ניתוח מעקף קיבה, מחלקים את  הקיבה לשתי קיבות, אחת קטנה מאוד והשנייה גדולה אך לא מתפקדת בתהליך העיכול, כך שהמזון עובר ישר לתחילת המעי הדק. ניתוח מעקף קיבה ללא ספק מורכב יותר טכנית, ומעט מנתחים מיומנים בביצועו, אך כאשר המנתח מנוסה, שיעור הסיבוכים בו נמוך יותר משיעורו בניתוח שרוול. בניתוח מעקף קיבה יש סיכון ייחודי ונדיר של חסימת מעיים, שלא קיים בשרוול.

 

מהו ניתוח מעקף תריסריון?                                                                 

מעקף תריסריון הוא הניתוח הגדול ביותר לטיפול בהשמנה חולנית וגורם לירידה של 80-100% מעודף המשקל ( לעומת 70% בניתוח מעקף קיבה). ניתוח מעקף תריסריון שומר על ההישג לכל החיים ורק 1-3% מהמנותחים לא יורדים מספיק. במנותחי מעקף תריסריון, קיים סיכוי של 1-5% שהירידה במשקל תהיה גדולה מדי עקב תת-ספיגה מוגברת. תופעה זו מלווה בשלשולים, חוסר בוויטמינים (גם אם נוטלים ויטמינים בעקביות) ויש בו מעט יותר סיבוכים ניתוחיים. המועמדים הרלוונטיים לניתוח של מעקף תריסריון הם מטופלים עם השמנה חולנית קיצונית, בעלי BMI גבוהה מ-50. בנוסף, ניתוח זה הוא היעיל ביותר במקרה של סוכרת. לא מבצעים ניתוח מעקף תריסריון לצמחוניים. זהו ניתוח בעל הסיכון הגבוה ביותר לטווח הארוך, עקב ירידה בספיגה לכל החיים ודורש התחייבות של המנותח למעקב רפואי מתמיד במטרה למנוע סיבוכים.

 

מהו אורך הלולאה בניתוח מעקף תריסריון? 

אורך הלולאה, שבה קיים עיכול וקיימת ספיגה, במעקף תריסריון הוא בערך 100 ס״מ. אורך הלולאה נקבע על פי ה- BMI, המצב הבריאותי, המצב התזונתי -  ויטמינים, הרגלי אכילה, ואולי החשוב ביותר – המשמעת של המועמד והרצונות שלו. יש מנתחים (לא בארץ), שאורך הלולאה שהם עוקפים הוא  10% מהאורך הכללי של המעי הדק. אם עושים לולאה ארוכה יותר, הסיכוי לתת תזונה יורד, אך יחד עם זאת, הירידה תהיה פחותה. בניתוח מעקף תריסריון קיים סיכוי של 2-5% שהירידה במשקל תהיה גדולה מדי עקב תת ספיגה מוגברת, מלווה בשלשולים, חוסר בוויטמינים (גם אם נוטלים אותם בקפדנות), ולעיתים יש צורך בהפיכה של חלק קטן מהניתוח. בגלל הסבירות הגבוהה יותר לחסרים של ויטמינים ומינרלים, יש צורך במעקב קפדני יותר.

 

מה עושים במקרה של הרחבת הוושט לאחר ניתוח טבעת?

כשיש הרחבה של הושט אחרי ניתוח טבעת, הדבר הראשון שיש לבצע הוא ריקון הטבעת. לאחר מכן, יש לחזור על הצילום כעבור חודשיים שלושה. במידה ואין שיפור, יש צורך להוציא את הטבעת. אם ההרחבה חלפה, צריך להמתין שלושה חודשים לפחות, ולהתחיל לנפח את הטבעת מאוד לאט. במידה וההרחבה חוזרת שוב, יש להוציא את הטבעת.  

 

מהן האופציות אחרי הוצאת הטבעת?

  1. הנחת טבעת מחדש - הסיכוי לכישלון גבוה.

  2. ניתוח שרוול - בניתוח שרוול יש סיכוי שלא יצליחו לבצע שרוול קטן, כפי שרצוי, וגם הסיכון גבוה מהממוצע.

  3. הפיכה לניתוח מעקף קיבה מלא או מיני.

  4. הפיכה לניתוח מעקף תריסריון רגיל או מיני.

 

בחירת הניתוח תלויה בגורמים רבים, ביניהם: משקל התחלתי, הבנת המנגנון או הסיבה לעליה חוזרת במשקל, ומצב הקיבה הנוכחי.


 

מהן האופציות לניתוח לחולי קרוהן? 

לחולי קרוהן קיימות שתי אפשרויות: ניתוח טבעת או ניתוח שרוול.

הבעיה העיקרית היא שמחלת הקרוהן עלולה לפגוע בכל חלקי המעי, במיוחד במעי הדק, לכן ניתוחי מעקף לא מתאימים לחולים אלה. בין ניתוח טבעת לבין ניתוח שרוול קיימת התלבטות. אין תשובה חד-משמעית. חשוב להדגיש שלעיתים רחוקות המחלה יכולה לפגוע גם בקיבה, ולעיתים לא מומלץ שיהיה גוף זר (טבעת) בחולי קרוהן ולכן יש עדיפות לניתוח שרוול. 

 

לאחר ניתוחים בריאטרים

 

מהו קצב הירידה במשקל לאחר הניתוח?

קצב הירידה בהתחלה מהיר יחסית, יורדים 5-10 ק״ג בחודש - חודשיים הראשונים. לאחר מכן הירידה היא 2-4 ק״ג בחודש. קצב הירידה תלוי בסוג הניתוח, אורך המעקף (במידה וזה מעקף), בעודף המשקל ההתחלתי, אם מדובר בניתוח ראשון או ניתוח חוזר, גיל, מין, פעילות ספורטיבית וכו'. אדם בעל עודף משקל של 40 ק״ג ירד יותר לאט מאדם בעל עודף משקל של 80 ק״ג. הירידה האיטית ביותר היא בניתוח טבעת, מכיוון שהיא תלויה במידת הניפוח של הטבעת. רצוי לשלב עם תחילת הירידה התעמלות, שינוי באורח החיים, הימנעות מאכילה אחרי השעה 18:00, או אכילה של ארוחות מסודרות (להכין אוכל מראש לעבודה), וכו'. 

 

האם שלשולים הם תופעת לוואי לאחר ניתוחים?

שלשול היא תופעה צפויה לאחר חלק מהניתוחים הבריאטרים. 

הניתוח גורם לתת ספיגה של שומן. ככל שאוכלים יותר שומן, יש סיכוי גבוה יותר לשלשול. מידת תת-הספיגה תלויה באורך המעי הנעקף, ויש לזכור שהמדידה בניתוח אינה מדויקת. בשביל לטפל בתופעה צריך לנהל יומן אכילה: סוג האוכל, כמות, שעות, יציאות ומרקמים. בנוסף, ניתן לנסות טיפול בפרוביוטיקה, אימודיום, קלבטן, אנזימי לבלב, או טיפול חד פעמי באנטיביוטיקה. טיפולים מסוג זה דורשים התייעצות עם הרופא המנתח או גורם מוסמך אחר.

 

איך להתמודד עם עודף העור לאחר הניתוח?

לכל אחד שירד הרבה במשקל יהיה עודף עור/קפלי עור. ככל שעודף המשקל גדול יותר, המטופל ירד יותר אחרי ניתוח, ויהיה עודף עור גדול יותר. כמות העודף תלויה בתכונות העור, בעיקר בגיל המנותח. ככל שהמנותח צעיר יותר, יהיו פחות קפלי עור, כי העור אלסטי יותר. בנוסף יש מעט דרכים להשפיע על התופעה: לרדת לאט יותר על מנת לתת לעור זמן להתכווץ, לבצע פעילות גופנית בעת הירידה במשקל וכדומה. 

בנוסף, מי שרוצה יכול לעשות ניתוח לכריתת עודפי עור אצל מנתח פלסטי העוסק בתחום.

 

האם נשירת שיער היא חלק מהתופעות לאחר הניתוח?

נשירת שיער מתרחשת לעיתים אחרי ניתוחים לטיפול בהשמנה. הסיבה השכיחה לכך היא אכילת חלבון בלתי מספקת או חסר של ויטמינים ומינרלים מסוימים. מידת התופעה היא אישית, ולא קיים הבדל בין הניתוחים. על מנת למנוע את התופעה או למזער אותה, ניתן לאכול הרבה חלבון: בשר אדום, דגים, גבינות ומזון בריא ומזין: ירקות ופירות טריים, במקום פחמימות. התופעה חולפת כעבור כשנה, כאשר הירידה במשקל נהיית מתונה יותר.

 

האם אפשר להרות לאחר ניתוח של מעקף קיבה?

אסור להרות בשנה הראשונה אחרי הניתוח. העובר צורך מזון שמקורו בגוף אימו. כאשר האישה יורדת במשקל היא אינה יכולה לספק מספיק מזון לעובר. בכדי להרות אחרי ניתוח "קיצור קיבה", יש לוודא שהמצב התזונתי, תקין. יש לבצע בדיקות עדכניות של ספירת דם, חלבוני דם, תפקודי כבד כליה, והכי חשוב, ויטמינים, במיוחד ברזל, B12, חומצה פולית. יש להקפיד לאכול מזון איכותי, חלבון, ירקות פירות, ובשר. העלייה הרצויה במשקל במהלך ההריון צריכה להיות כ- 7-11 ק״ג, תלוי במשקל בתחילת ההריון.

 

האם צריך לקחת ויטמינים ולהיות במעקב לאחר הניתוח?

בכל הניתוחים יש צורך בנטילת ויטמינים. בניתוחים מסוימים – זה הכרחי! חשוב להיות במעקב סדיר אצל הרופא המשפחה והמנתח, בהתאם לניתוח.

 

האם מותר לשתות שתייה מוגזת לאחר הניתוח?

שתיה מוגזת מאוד לא רצויה לאחר כל הניתוחים לטיפול בהשמנה. הכיס של הקיבה קטן, ולא יכול להכיל גז המופרש מהשתייה, לכן עלולה להיגרם תחושת חנק. בנוסף, שתיה מוגזת מגבירה צרבת ועלולה לגרום בטווח הארוך להרחבת הכיס ועליה במשקל.

 

למה נדרשת הפרדה בין נוזל למוצק?

הפרדת מזון מוצק משתייה, בהפרש של 15-30 דקות, רצויה מאוד לאחר כל הניתוחים לטיפול בהשמנה, במיוחד בחצי שנה הראשונה. הכיס של הקיבה קטן, ולא יכול להכיל נפח שנדרש לשתייה ומוצק יחד ולכן עלול לגרום להרגשת חנק, הקאות, הגברה של צרבת, ושיהוקים. שמירה על הכלל הזה מאוד חשובה בחצי שנה הראשונה (בערך).

מרכיב המזון הכי חשוב אחרי הניתוח, הוא חלבון. אם מנותח שתה, והשתייה עדיין נמצאת בקיבה, היכולת לאכול מוצק, בעיקר חלבון, קטנה, וזה יגרום למחסור בחלבון. כמו כן, תופעה זו עלולה לגרום להרחבת הכיס ועליה במשקל בטווח הארוך (לא מוכח).

 

האם יכול להיווצר בקע סרעפתי אחרי ניתוח שרוול או מעקף?

בקע סרעפתי מתפתח בשכיחות גבוהה אחרי ניתוח שרוול. הסיבות לכך לא ידועות. במקרים קשים, כאשר הבקע מלווה בצרבת, עליית מזון לוושט ולפה, עלולה להיגרם דלקת ריאות - סיבוך קשה. בקע סרעפתי, ריפלוקס, אחרי ניתוח מעקף קיבה מלא, אינם תופעות אופייניות. בניתוח מיני מעקף קיבה, זה עלול לקרות, אם כי בשכיחות מאוד נמוכה. הבדיקה שיכולה לאבחן זאת היא צילום בליעת בריום (שיקוף ושט קיבה). אין משמעות לבקע בסרעפת כאשר הבקע קטן. במקרים בהם יש  ריפלוקס אחרי ניתוח מעקף, חשוב לדעת מהו גודל הכיס של הקיבה. בדרך כלל הטיפול הוא בתרופות כמו אומפרדקס. במקרים נדירים שזה לא עוזר, יכול להיות שיש צורך בניתוח. 


מהי תסמונת דמפינג?

תסמונת דמפינג היא תופעה של התפתחות יתר (היפרטרופיה), של תאי בטא, התאים בלבלב שאחראים על עיכול סוכר.  זאת תופעה שמתרחשת אחרי ניתוחי כריתת קיבה או מעקף קיבה. זוהי תופעה של חולשה, הרגשה כללית רעה, דופק מהיר (דפיקות לב), סחרחורת, הזעה, ו\או תופעות אחרות, שמופיעות אחרי ארוחה. בדרך כלל ארוחה של פחמימות ובמיוחד מזון מתוק. בפועל התופעה לא שכיחה במיוחד. הדרך לברר אם המנותח סובל מהתופעה היא לנהל יומן אכילה ומדידות סוכר כשהתופעה קורית. לאחר מכן, לאכול משהו מתוק ולראות אם התופעה נעלמת. ברוב המקרים אפשר להסתדר עם שינוי דיאטה, אחרי שמזהים את הסיבה. 

 

האם אפשר לסבול מהידבקויות בחלל הבטן לאחר הניתוח?

הידבקויות זה סיבוך שכיח של כל ניתוח בטן. זה קורה כתהליך ריפוי תקין של חלל הבטן, ולא נמצאה עד כה דרך יעילה להימנע ממנו. ניתוח לפרוסקופי משאיר פחות הידבקויות מאשר ניתוח פתוח. הסיכון המשמעותי היחיד בהידבקויות הוא חסימת מעיים, אך אם אדם עובר ניתוח נוסף (חוזר), כמו למשל ניתוח חוזר לקיצור קיבה, גם אחרי טבעת, אז בשל הידבקויות יש קשיים בזיהוי האנטומיה (מבנה), של החלקים שבהם נעשה הניתוח, מאחר וגם באזור זה יש הידבקויות. זה הסיכון העיקרי של הידבקויות לאחר ניתוחים כמו טבעת ושרוול. לעומת זאת, בניתוח מעקף קיבה, יש סיכון נמוך מאוד (3-5%), לחסימת מעי. 

 

מהו משך ההחלמה לאחר הניתוח?

החלמה עד תפקוד פיזי מלא רגיל – אורכת כשבועיים. 

החלמה עד תפקוד פיזי משמעותי - שבועיים עד חודש.

זה בתנאי שאין סיבוכים, אך ייתכנו חריגות אישיות.

כחודש לאחר הניתוח, מותר להתעמל (הליכה, ריצה קלה, אופניים), בכל פעילות שלא מאמצת את שרירי הבטן. אם יש כאב, צריך למתן את הפעילות. לאחר חודש מהניתוח אין הגבלה בסוג האימונים ובמשכם. מותר לנסוע לחו"ל אחרי שלושה שבועות מהניתוח, לאחר ביקורת במרפאה ואישור של הרופא.

 

מהו תהליך ההחלמה לאחר ניתוח בריאטרי?

אשפוז - לילה עד שתי לילות.

תפקוד מלא - שבוע.

תפקוד פיזי משמעותי - שבועיים עד חודש מהניתוח.

כל זה אם אין סיבוכים, אך ייתכנו חריגות אישיות.

 

איך מטפלים בחוסר בוויטמינים לאחר ניתוח מעקף קיבה?

בניתוח מעקף, המזון מגיע ישירות למעי הדק, עוקף חלק גדול של הקיבה, תריסריון, וחלק קטן של המעי הדק. לכן יש ירידה בספיגת ברזל, ויטמין B12, חומצה פולית, סידן, ועוד. אחרי הניתוח יכול להתפתח חסר של ויטמינים. תופעה זו דורשת מעקב, וניתנת לטיפול ע"י תוספים. ברוב המקרים נטילה פומית (דרך הפה), של התוספים, יעילה ומספקת. לעיתים, יש צורך בטיפול דרך הוריד. אם יש אנמיה, כדאי לטפל בה לפני הניתוח.

 

האם יכול להיות חוסר בוויטמינים לאחר ניתוח שרוול קיבה? 

אכן, גם אחרי ניתוח שרוול יכול להיות חסר בוויטמינים. החסר בדרך כלל לא יהיה משמעותי כמו אחרי ניתוחי מעקף, הסיבה לתופעה אחרי שרוול היא ירידה באכילת מזונות איכותיים, כגון בשר וירקות טריים. בנוסף, יש ירידה בספיגת ברזל וויטמין B12 מאחר ויש ירידה בהפרשת גורמים שהקיבה מפרישה באופן תקין, הנדרשים לספיגתם.

 

כללי

 

האם אפשר לרדת במשקל ללא ניתוח?

הדרך המומלצת להורדה משקל היא שילוב של דיאטה, בליווי דיאטנית מנוסה תוך ניהול יומן אכילה, , פעילות גופנית ולעיתים גם טיפול תרופתי. מומלץ כמובן להתחיל את כל התהליך על ידי שינוי אורח החיים בשילוב פעילות גופנית. ניתן לבצע הליכות - חצי שעה הליכה מאומצת עד הזעה, לפחות 3 פעמים בשבוע, ולמדוד את הדופק. רצוי להתייעץ ברופא המשפחה עד איזה דופק כדאי להגיע ובהדרגתיות להעלות את העומס.

 

האם יש קשר בין השמנה חולנית והריון, ואיך ניתן לטפל?

לנשים הסובלות מהשמנה חולנית, יש שיבוש במערכת פעילות הורמוני המין. לכן, חלקן הגדול מתקשות להרות. הבעיה בדרך כלל חולפת לאחר ירידה משמעותית במשקל. אחרי הניתוח יש סיכוי טוב יותר להרות. כלומר, הניתוח לא מפריע לכך כלל, אלא להיפך - עוזר. גם הסיכון במהלך ההריון והלידה נמוכים יותר לאם ולעובר, אחרי הירידה במשקל. מומלץ לתכנן הריון לפחות שנה אחרי ניתוח, על מנת לא להיות בהריון בעת ירידת משקל פעילה.

 

מה זה ארוזיה של טבעת?

חדירה של הטבעת בצורה איטית לתוך הקיבה. התופעה נדירה יחסית, סביב 5% במעקב של 5 שנים. הטבעת יוצרת לחץ מתמיד על דופן הקיבה, גורמת לפגיעה באספקת הדם למקום שבו נוצר הלחץ, מעין "פצע לחץ" ולאט לאט יכולה לחדור לחלוטין לתוך חלל הקיבה. התופעה יכולה להתבטא בכאב, חום צמרמורת (כיוון שנוצר זיהום ליד החור), כאב בנשימה, בכתף שמאל, וגם זיהום מתמיד באזור. בנוסף, יכול להופיע דימום בתוך חלל הקיבה עם הקאות דמיות. תופעה זו יכולה להוביל לעלייה במשקל, משום שהטבעת מפסיקה לעבוד כגורם "מגביל". כשתופעה כזו קוראת, חייבים להוציא את הטבעת. אחרי ההוצאה, יש להמתין לפחות שלושה חודשים עד לביצוע ניתוח קיצור קיבה נוסף. הבדיקה הכי מדויקת לאבחון - גסטרוסקופיה. 

 

מהן התרופות הקיימות בשוק להרזיה?

יש כיום מספר תרופות, כולן דורשות מרשם רופא. כולן גורמות לירידה של עד 10% מעודף המשקל בטווח של עד שנה, ולאחר מכן, היעילות יורדת. המועמדים לתרופה צריכים להיות בעלי BMI מעל 30, או מעל 27 עם מחלה נלווית.

 

התרופות הקיימות:

  1. קסניקל  - מפחיתה את ספיגת השומן שנאכל ב- 30%. תופעת לוואי עיקרית: שלשול שומני אם אוכלים הרבה מזון שומני. התרופה יצאה משימוש בשל תופעות הלוואי.

  2. רדוקטיל - מדכאת תיאבון עם השפעה ישירה על המוח. תופעת לוואי:  דופק מהיר, עלית לחץ דם. לא מומלץ לחולי לב.

  3. אקומפליה - מדכאת תיאבון עם השפעה ישירה על המוח. 

  4. סקסנדה - תרופה המשמשת לטיפול בסוכרת, אך לטיפול בהשמנה, ניתנת במינון גבוה יותר. גורמת לדיכוי תיאבון.

  5. בלוויק  - תרופה שמשפיעה דרך קולטני סרוטונין במח ומדכאת תיאבון.

 

כל התרופות דורשות שמירה על דיאטה. לכל התרופות יש ירידה ביעילות אחרי תקופה של כחצי שנה עד שנה. 

 

מהי השתלת אנדוברייר?

השתלת אנדוברייר היא פעולה אנדוסקופית ולא ניתוח. אנדוברייר הוא שרוול דק של פלסטיק בצורת צינור בקוטר של מעי, המושתל בתוך הקצה של הקיבה ונפרש במעי הדק לאורך של כ- 60 ס״מ. צינור זה יוצר חוצץ בין המעי והמזון. פעולה זו גורמת למזון לעבור בחלק של המעי, ללא עיכול וללא ספיגה. אנדוברייר מושתל בשיטה אנדוסקופית, דרך הפה, ונאחז בסוף הקיבה בעזרת ווים מתכתיים עדינים. הוא יכול להישאר במקום עד 12 חודשים וצפוי לגרום לירידה של בין 0-20% ממשקל הגוף, ושיפור במדדי סוכרת. שיעור ההצלחה שלו נמוך משמעותית בהשוואה לניתוח, ולטווח ארוך כלל אין לו השפעה. יש סיכונים מסוימים (התנתקות, חסימת מעיים, ניקוב של דופן הקיבה), אך הם נמוכים בהשוואה לניתוח. אנדוברייר וניתוח שרוול אינם אותו הדבר.

 

מהו בלון קיבה?

החדרת בלון קיבה היא פעולה אנדוסקופית,  ולא ניתוח. מדובר בהחדרת בלון מתנפח לקיבה, לתקופה של שישה חודשים. נפח הבלון 500-700 סמ״ק והוא מוחדר בדרך אנדוסקופית, ללא הרדמה כללית, וללא אשפוז. הבלון גורם לתחושת לחץ ומלאות בבטן וגורם לתחושת שובע. הירידה הממוצעת עם בלון היא 5-15 ק״ג. 10% מהמטופלים לא יכולים לסבול את הכאב והלחץ שהבלון גורם. לפעולה זו יש סיבוכים נדירים אך משמעותיים כמו ניקוב הקיבה, אשר דורש ניתוח דחוף. הפעולה לא יעילה לטווח ארוך, לאחר הוצאת הבלון בדרך כלל יש עליה חוזרת במשקל.

הטיפול מתבצע במכון גסטרו ולא כלול בסל הבריאות. 

 

מהו ניתוח טבעת?

הטבעת בנויה מסיליקון ומושתלת סביב החלק העליון של הקיבה, כך שהיא גורמת להקטנת כמות המזון אותה ניתן לאכול. הטבעת לא מתאימה לאנשים שאוהבים לנשנש או למרבים לאכול מזונות מתוקים. אחרי ניתוח הטבעת יש מגבלות מסוימות, מאוד אישיות בתזונה. סיבוכים מידיים: דימום, פגיעה באיברים סמוכים, אך אלה נדירים יחסית לניתוחים אחרים. סיבוכים מאוחרים: 

הקאות - 30% מהמנותחים סובלים מהקאות.

החלקת הטבעת - במחצית מהמקרים יש צורך להוציאה. 

ארוזיה - חדירה של הטבעת לתוך הקיבה קורית ב- 5% מהמקרים. ב- 1-4% מהמקרים יש צורך להוציא את הטבעת.

בניתוח טבעת יש שכיחות נמוכה של סיבוכים קשים, מסכני חיים, לעומת ניתוחים אחרים, אך יש יותר סיבוכים שאינם מסכני חיים, וגם הם מצטברים לאורך השנים, בגלל נוכחות גוף זר. הסיכון  לתמותה הוא פחות מ 0.1% שזה נחשב למאוד נמוך (פחות מרוב הניתוחים הקיימים). 

 

מהי טבעת גורטקס (הטבעת של דר׳ דודאי?)

זהו ניתוח השתלת טבעת שלא היה נפוץ, ונעשה עד לפני כ 20 שנה. זוהי טבעת בנויה מגורטקס, והיא לא מתכווננת, אלא קבועה. עם הזמן התפתחו סיבוכים של הרחבת הכיס העליון, או הרחבת הוושט, מלווים בצרבות והקאות, עלייה חוזרת במשקל. הטבעת הזו שונה מטבעות מתכווננות. היא לא חלקה, והיא גם "נדבקת" או חודרת לדופן הקיבה, ויוצרת הידבקויות. 

ניתן להוציא את הטבעת אך הניתוח מלווה בקושי רב. במקרים אלו ניתן לחתוך אותה ולהוציא לפחות את חלק ממנה, והבעיה של הקאות והצרבות נפתרת, אך תהיה מלווה בעלייה במשקל. קיימת אפשרות להוצאת הטבעת והפיכה לניתוח אחר: שרוול קיבה (האפשרות הפחות טובה), מעקף קיבה או מעקף תריסריון. ההחלטה על ניתוח זה או אחר מתקבלת רק לאחר היכרות אישית, ובדיקות מקיפות.

Practice Locations

בית החולים אסותא, אשדוד

הרפואה 7, אשדוד

 ישראל

Tel: +972-8-300-4100

Fax: 123-456-7890

מרפאה פרטית

בית חולים רפאל

פארק קריית עתידים בניין 3

תל אביב-יפו

Tel: +972-50-832-3221

michelle@profkeidar.com

© 2019 by Andrei Keidar.